לזווית הראיה ישנה השפעה מכרעת על יכולתנו לתפוס את הגודל, הצורה והמהות של האובייקט שעליו אנו מביטים. עיתונאים, צלמים וכתבים יודעים שאם מצלמים הפגנה מהצד ממקום נמוך היא תיראה כרבת משתתפים, ואם מצלמים מלמעלה ממקום גבוה היא תיראה כדלת משתתפים. כמובן, הבחירה בין שתי זוויות הראיה נתונה לשיקולו הבלעדי של העיתונאי המסקר את האירוע והיא משרתת את מטרותיו או מטרות העיתון שבו הוא עובד, אם תימצאנה כאלה.
הנדסת המרחב שדנה בתורת הצורות לא הותירה מקום לספק באשר לחשיבות זווית הראיה. היא מדגישה שמבט מצד אחד לעולם לא יבטיח לנו לדעת מהי הצורה העומדת מולנו. אנחנו זקוקים לשני מבטים לפחות. לדוגמא, אם אנו מביטים מלמעלה על גליל, חרוט, כדור או חצי כדור אנו רואים צורה של עיגול ורק כאשר אנו נסתכל מהצד נוכל להבחין בצורת האובייקט שמולנו. בנוסף, כאשר אנחנו מסתכלים על אובייקט הניצב מולנו אנו עלולים לחשוב שכל צדדיו הם בצבע זהה לצד הנראה לנו, למרות שצדדיו הבלתי נראים יכולים להיות בעלי צבע אחר. אנחנו גם עלולים לחשוב שיש מולנו אך ורק אובייקט אחד, כאשר ייתכנו אובייקטים נוספים כמוהו המוסתרים מאחוריו.
במלים אחרות, הסתכלות מזווית אחת, ולו מבחינה "הנדסת המרחב", עלולה לגרום לנו לפספס את הצורה, הצבע, הכמות והתכולה של האובייקט שעליו אנו מביטים. תארו לעצמכם מצב שבו אנו מקבלים החלטה בנוגע ל-"אובייקט" מסוים מבלי להיות בטוחים לגבי צורתו, צבעו, גודלו ותכולתו. אנו כמובן, עלולים לבצע טעויות קטלניות. זה קורה למספר רב של אנשים שקונים פריטי לבוש, ציוד מטבח, חבילות נופש וכד' מתוך פרוספקטים המופצים על ידי המשווקים, ולאחר שהם מקבלים את המוצר הם נוחלים אכזבה. באותו הקשר, תארו לעצמכם מצב שבו אנו מתחילים פרוייקט מבלי לבדוק את כל האספקטים הנדרשים לביצועו, כמו האספקט הכלכלי, האספקט התפעולי, האספקט האישי או הארגוני. הפרוייקט עלול להיכשל או לקרוס בגלל שהתעלמנו מאחד האספקטים.
הסתכלות על הדברים מזוויות נוספות יעזור לנו לוודא את מהותם ויחסוך לנו טעויות שעלולות להיות קריטיות להמשך דרכנו. היא גם עוזרת לנו לראות את האירוע, האדם וכד' בפירספקטיבה נוספת שתאושש או תפריך הנחות יסוד שהיו לנו. אל לנו לחשוש משינוי זווית הראיה כי לפעמים היא רק מחזקת מה שכבר ידענו, או מעירה אותנו מחלום תעתועים שנאחזנו בו.
השאלה המתבקשת, אם הסתכלות מזוויות ראיה נוספות היא דבר שמטיב איתנו, אז למה לנו לחפש זוויות ראיה אחרות? דבר שמשתמע כבלתי נחוץ או בלתי רציונאלי. התשובה, לא כל צעד שאנו מבצעים בחיים נובע משיקולים רציונאליים או מקצועיים או אוביקטיביים. ישנם מצבים לא מועטים שבהם אנחנו בוחרים להיות "סרבני ידיעת אמת". אנחנו לפעמים נאחזים בדעות קדומות על אנשים, עדות, מפלגות, עמים ובוחרים בקיבעון המחשבתי כי אין לנו כל עניין לשנות את דעתנו גם שאנחנו לא בטוחים לגבי צידקתנו. ההתעלמות מזוויות ראיה אחרות מנציחה את המצב הקיים שבינתיים טוב לנו איתו, ואף אחד לא יעכיר את שמחתינו ויספר לנו על אמיתות אחרות שטרם גילינו.
ליהודים הקיצוניים והמתנחלים נוח עם הדעות החד גוניות שלהם כלפי ערבים כי זה מחזק ותומך באידיאולוגית הכיבוש ומקנה להם תועלות בלתי מבוטלות. למה להם להסתכל מזווית ראיה אחרת ו"לחשוב" על הערבים בשטחים ועל המצוקות שלהם?!, הרי זה עלול לשבש את מחשבותיהם ולהיצר את צעדיהם, ואין להם כל עניין בכך. מצד שני, לא נמצא הרבה ערבים שיאמצו את זווית הראיה היהודית בכל הקשור ל-"בעלות היסטורית" על ארץ ישראל, או כאלה שיעמיקו מרצונם בלימודי השואה או שייזמו ביקור ביד ושם, כי הדבר יכול להיחשב כהזדהות עם הציונים. לפעמים, הסירוב שלנו להסתכל מזויות ראיה אחרת הוא מעין התכחשות לשמה או בריחה מהמציאות וחוסר רצון להתמודד עם התוצאות שזווית ראיה אחרת עשויה להוליד.
לפעמים אנו לא רוצים לדעת על "בגידותיו" הקטנות או הגדולות של בן או בת הזוג מחשש שלא נצליח להתמודד עם האמת, ושהדבר פשוט "ישבור אותנו". אנחנו גם מעדיפים להתעלם מהצדדים השליליים של קרובינו, חברינו ובני משפחתנו ולראות רק את הצדדים החיוביים מחשש שאם "נחפור" יותר מדיי, אנחנו עלולים לגלות פרשיות מזעזעות שלא ניתן לעבור עליהן בשתיקה ונרצה לנתק את הקשר איתם, צעד שעלול להותיר אותנו לבד. כאשר אנו מתייחסים למרכיב השכר בלבד בעבודה שלנו ומתעלמים מהחסרונות האחרים כמו היעדר סיפוק, עבודה מתישה וכד', הדבר עוזר לנו "לשרוד", ולחמוק מלוע האבטלה.
אל נשכח שההסתכלות מזווית ראיה אחת איננה תמיד אקט של בחירה, אלא נכפית עלינו. הסתכלות מזווית נוספת, יכולה להיות כרוכה בעלויות, בלקיחת סיכון ובהימצאות משאבים נפשיים שלא תמיד עומדים לרשותנו. לדוגמא, בדיקת האספקט הכלכלי מחייבת בניית תוכנית עסקית או ביצוע סקר שוק מקדמי, ואלה עולים לא מעט כסף. לפעמים, ההסתכלות מזווית אחרת חושפת אותנו או חושפת את כוונתינו וזה יכול לסכן אותנו (למשל, במשטרים טוטאליטריים) או לפגוע במוניטין שלנו.
לסיכום, מי שרוצה להסתפק בזווית ראיה אחת ולטמון את ראשו בחול "זו בעיה שלו", אך אני כמעט משוכנע שאם יירבו כאלה, החברה עלולה להפסיד בגדול מכך. ההיסטוריה מלאה בדוגמאות על עמים שלקו בתסמונת "הקיבעון המחשבתי" שקפאו על שמריהם והקידמה פסחה עליהם ונותרו בתחתית הסולם. הסתפקות בזווית ראיה אחת הינה התנהגות תבוסתנית המשפיעה על הישגי החברה, על ערכיה ואפילו על המשך הישרדותה. צריך להביט על כל פרוייקט, מהלך, אירוע מזוויות ראיה שונות בכדי לגבש עמדה סופית לגבי "הצעד המתבקש". הראיה החד צדדית הינה מרשם בטוח לפאנאטיות, לגזענות להידרדרות מוסרית ואף למלחמות.