על מה זעקה ארץ; בתאריך 2.7.2014 נפל דבר בישראל. מוחמד אבו חד'ר, נער פלסטיני בן 16, נעקד ונשרף חיים על ידי שלשה יהודים שהיו חשופים לדברי הסתה פרועים מצד ראשי המדינה. הנער נרצח באכזריות אך ורק בשל השתייכותו לעם הפלסטיני. הוא נרצח כי אפשרנו לשנאה ולגזענות להתנחל בקרבנו.
אנו, כרבים מדור המייסדים, שואפים שמדינת ישראל תהיה מושתתת על ערכים של מוסר, צדק, שויון וזכויות אדם. ורואים בכך טעם הכרחי לקיומנו כאן. בפועל, ארבעים ושבע שנים שולטת מדינת ישראל בחוזק יד בעם אחר. היא שוללת ממנו את החופש, רומסת את זכויותיו, גוזלת את אדמתו ומתעללת בבניו. דורות של ילדים פלסטינים נולדו וגדלו כאנשים חסרי זכויות וחיו חיי עליבות, קיפוח ועוול. ולעומתם דורות של ילדים יהודים נולדו וגדלו כבני שליטים ופיתחו רגשי אדנות ועליונות.
גם בעבר התקיימו בקרבנו אתוס לאומני כוחני ומגמות של ריקון היהדות מכל תוכן הומניסטי ואוניברסלי. אבל עם הכיבוש השתלטו מגמות אלו על סדר היום של חיינו, והשחיתו בהדרגה את אופייה המוסרי של החברה בישראל. מעשי עוולה, דיכוי והרג, רדיפות פוליטיות, חוקים אנטי-דמוקרטיים וגילויי גזענות ושנאת האחר - כל אלה נעשו אצלנו לשגרה יומיומית. על החברה הישראלית מאיימת סכנה של אובדן-דרך מוסרי שסופו חורבן ממשי.
גם אם נבדל עצמנו באלף דרכים ממעשי העוולה שסביבנו, ונעיד עלינו שמיים וארץ כי לא ידינו שפכו את הדם הזה, לא ננקה מאחריות. כי בשמנו נעשים המעשים בעת שאנו ממשיכים בשגרת חיינו ושותקים, מקבלים את דין השלטונות ולא מונעים מהדברים לקרות. וככל שמתרבים החוקים האנטי- דמוקרטיים, והפגיעה באזרחים ערבים, בפליטים, בעובדים זרים ובארגוני השמאל הופכת לעניין יומיומי, וככל שהגזענות מתנחלת בכנסת והרדיפות הפוליטיות גוברות, ההסתה נעשית פרועה והאלימות גואה, אנו נתפסים לייאוש ואומרים שאין בכוחנו לעשות, ומכאן שאין מה לעשות, ועל כן איננו עושים.
אבל לא עוד. לא נשלים עוד עם האכזריות ושפיכות הדמים, לא נשתוק עוד לנוכח העוול המתמשך.
ומה נעשה; נעורר את בעלי המצפון לפעולה, נמנע מהם ומעצמנו לעצום עיניים, נתגייס ונגייס אחרים כדי לבלום את הבריונות, את יוזמות החקיקה האנטי-דמוקרטית ואת התפשטות הגזענות והלאומנות במדינה. הנכונות של המוסדות האקדמיים ליישר קו עם השלטון, ההשלמה עם הבריונות מצד השכבות המשכילות, ופשיטת הרגל של תקשורת ההמונים, מאיימים על הדמוקרטיה שלנו. אבל יש גם יש בקִרבנו רבים הרואים חובה לעצמם לעשות כל שניתן כדי לעצור את השיטפון הלאומני, ולפעול למען השבתם של הערכים ההומניסטיים לבסיס קיומנו כעם וכמדינה.
המטרה: להקים חזית אזרחית רחבה שתזעק את זעקת המצפון ולא תיתן מנוח. שתשמש מקור תמיכה לקורבנות הרדיפה הפוליטית, ומקור השראה לציבור הגדול של שוחרי טוב שדרכו הפוליטית אבדה לו הדרך: 1 ייסוד פורום של הומניסטים, המתנגדים לכיבוש והכואבים את כאב עוולות השלטון, שיקבלו על עצמם להשתמש בכח השפעתם, ביוקרה ובשאר האמצעים העומדים לרשותם, כדי להגיב פומבית על כל פגיעה קיימת או מתוכננת, אם באמצעות חוקים ואם בדרכים אחרות, באופייה הדמוקרטי של המדינה. 2.פעולה בקרב המוסדות האקדמיים להקניית ידע והבנה בנושאים של זכויות אדם, מוסר ודמוקרטיה לכלל הסטודנטים ללא קשר לתחומי הלימוד שלהם. הנהגת לימודים בתחומים אלה באופן מקיף ומחייב אוצרת בחובה את הסיכוי להקנות לסטודנטים ובאמצעותם לחברה כולה, את ערכי היסוד שאבדו לנו. 3.טיפוח המודעות, הרגישות המוסרית והמחויבות החברתית של המורים בפועל ושל המורים לעתיד באמצעות מערך קבוע של ימי עיון, כנסים ודיונים פתוחים שיעסקו בנושאים של חינוך מוסרי וחינוך לחשיבה ביקורתית . 4. יצירת אפיק תקשורת אלטרנטיבי לערוצים הממשלתיים "מטעם", וזאת באמצעות ייסוד "רדיו ישראל החפשית", תחנת רדיו תרבותית-פוליטית בלתי-ממשלתית שעיקרה שידורי תרבות בנוסח France Culture בצרפת, הרדיו הציבורי (NPR) בארה"ב וה-BBC4 בבריטניה. ערוץ זה יהיה בעל אופי הומניסטי מוצהר ויצא כנגד גזענות, סתימת פיות ורדיפה פוליטית. הוא יציע תוכניות תרבות ושיח מעשירות ומרחיבות דעת וישמש במה לפורום החדש ולארגונים אזרחיים אחרים בישראל, שאינם מזדהים עם הקו הפוליטי, החברתי והתרבותי השולט כיום בשיח התקשורתי. 5. יצירת מסגרת מאגדת לאירגונים האזרחיים שמטרותיהם החברתיות והפוליטיות דומות, על מנת לאחד כוחות ולמסד שיתופי פעולה. כל מי שמסכים עם הדברים-- אנא התקשר עם ברוריה בקר beker.bruria@gmail.com