אֶסְתַבְּרַק, שמשמעו משי עבה משובץ בחוטי זהב, היא בת 14 אביבים. ב 21 באוקטובר נפרדה בבוקר כמנהגה מאמהּ לשלום, ושמה את פעמיה אל בית ספרה שבירכתי מערב שכם. לא הספיקה להגיע לשער בית הספר והנה כוח ישראלי על יד התנחלות יצהר עוצר אותה, והיא נורתה בכמה כדורים. אסתברק נפלה מדממת, איבדה את ההכרה, ורק אחרי כחצי שעה הועברה לבית החולים שניידר של כוח הכיבוש, שם שהתה שלוש יממות שלמות. על משכב חוליה שכבה לבדה, ללא אם או אב על ידה. אחרי הטיפול הדחוף הועברה הנערה השברירית לבית כלא אחר, אולם לא נתקבלה שם בגלל גילה הצעיר, ומשום שתפוסת כלא השרון מלאה. לבסוף, הועברה לתא מעצר מבודד ועלוב בכלא אשקלון. שם נמצאות האסירות ג’יהאן עריקאת ומַרַח באכּיר. תא המעצר של אסתברק מלוכלך, מלא חרקים, ואין בו מכשירי חשמל, או בגדים. יתר על כן היא מנועה מלצאת לחצר, והאוכל גרוע.
אסתברק התייצבה בפני בית המשפט הצבאי (בשומרון) סאלם מספר פעמים, ובאחת מהן הותקפה באולם המשפט. אחמד, אביה של אסתברק, המודאג מאוד מפרשה זו מצהיר: ’’איני יודע מה עשתה בתי כדי להיענש כך, היא לא נשאה פצצות או נשק המאיים על בטחונם, מה שהיה על גבהּ הוא ילקוט ובו כמה מחברות וספרים‘‘.
יצויין כי משפחת הנערה לא הורשתה לבקר אצלה. באותו הקשר מדגיש מנכ’’ל משרד האסירים בממשל הפלסטיני בעזה, ריאד אלאשקר, כי האסירות שנעצרו מאז אירועי אוקטובר נמצאות במצב טרגי בעקבות הזנחה רפואית ומעשי האיבה מצד החיילים. אלאשקר מוסיף כי מדובר במדיניות שיטתית הרואה באסירות ’בטן רכה‘ בעזרתן ניתן להפעיל לחץ על הגורמים הפלסטיניים ולהכניעם לדרישות הכיבוש. בנוסף לאסתברק, ישנן ארבע אסירות פגועות בקרב שלושים ותשע האסירות שנעצרו מאז פרוץ ההתקוממות (אַל–הַבַּה); אלה הן חֻלְוַה חַמאמְרה, אַמַל טַקאטְקא, מַרַח באכּיר ושֻרוּק דְויאת.
לבסוף, יש להזכיר כי אסתברק חולמת להמשיך את לימודיה, להיות אשת איש ואם לילדים המשחקים במחיצתה. אך זה תלוי בהחלטת ישראל לhttp://www.alwatanvoice.com/arabic/news/2015/11/18/816012.html שחררה, או שמא תפח את נשמתה בשל כובד ההזנחה הרפואית והעינויים, ושמהּ יירשם ברשימת השהידים של תנועת האסירים