התנועה הליברלית החדשה בישראל יזמה דיון על מהות התפיסה הכלכלית של קפיטליזם מול התפיסה הסוציאל דמוקרטית, שוק חופשי לחלוטין או הגברת המעורבות ממשלתית? ד"ר ירון ברוק, מנהל מכון איין ראנד (Ayn Rand) שבארה"ב הציג את הכלכלה הקפיטליסטית ומולו פרופ' יוסי יונה, חבר במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון שבישראל הציג את הצורך ביתר מעורבות ממשלתית שהוא הבסיס של התפיסה הסוציאל דמוקרטית במערב.
מארגני האירוע יזמו את הדיון בעקבות המחאה החברתית שהתקיימה בישראל בקיץ האחרון והציפיה שהיא עתידה להתחדש בקיץ הקרוב. שדרות רוטשילד, אחד העורקים המרכזיים של העיר תל אביב הפכו בקיץ שעבר למחנה אוהלים גדול בהם התמקמו תושבים לאות מחאה על מחירי הדיור. בישראל ובמיוחד בתל אביב מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות ורבים אינם מצליחים לשלם שכר דירה שלא לדבר על רכישת דירה.
החיבה לקפיטליזם או לסוציאל דמוקרט הורגשה לא רק על הבמה. מתוך האולם, מחיאות הכפיים נשמעו לכל מומחה מאזור אחר בו התקבצו כנראה מעריצי כל שיטה.
תיאורית הקפיטליזם – שוק חופשי לחלוטין
ד"ר ברוק המתגורר בארה"ב פתח את הדיון בטענה שהמחלוקת בין קפיטליזם לסוציאליזם איננו כלכלי אלא פילוסופי: "למי שייכים החיים שלך ולמי שייכים החיים שלי". ברוק הסביר שמבחינה היסטורית עד למאה ה-18 בארצות המערב חיי הפרט היו שייכים למלך או לכומר ותפקיד הפרט היה לשרת מישהו חיצוני. המהפך חל כשפילוסופים שאלו מדוע שחיי יהיו שייכים למישהו אחר?
ברוק מביא מדברי ראנד המציגה את הגישה הקפיטליסטית הצרופה: "מבחינה מוסרית החיים הם שלך והחובה המוסרית שלך היא לחיות את חייך בצורה הטובה ביותר כ- Flourishing life." ראנד שכתבה מספר ספרים שהפכו אז לרבי מכר וביניהם את הספר "כמעיין המתגבר" (The Fountainhead).
ברוק אומר שמה שמונע שוק חופשי מלהתקיים היא מעורבות הממשלה אותה הוא מכנה כוחנית. "לפרט יש את הזכות לחיות את חייו כפי שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע במישהו אחר.התפקיד היחידי של הממשלה צריך להיות בהגנה על זכויות הפרט" הוא אומר. הוא מוסיף שעל הממשלה למנוע מאנשים לרצוח, לגנוב, לפגוע ולכן תפקידה להיות אחראית רק על צבא, משטרה ומערכת המשפט. "כל שאר השירותים כולל חינוך ותשתיות צריכים להינתן במסגרת שוק חופשי."
ברוק מציין שאין כיום מדינה בעולם החייה על פי השיטה הקפיטליזם אותה הוא מתאר, "לא ארה"ב, לא ארצות אירופה וודאי לא ישראל".
כשנשאל מה עם העניים והמוגבלים, ענה: "בשביל זה יש צדקה" וטען שבשוק חופשי האנשים אדיבים הרבה יותר: "בימים של רוקפלר, העשירים נתנו הון לצדקה. כשלוקחים 50 אחוז מס, מי רוצה לתת צדקה?" מה טוען הסוציאל דמוקרט? פרופסור יונה נשאר תחילה בתחום הפילוסופי: "טבע האדם הוא דבר חמקמק, ופילוסופים כשלו בתיאור מדויק" הוא מציין. "העצמי (SELF) מכיל בתוכו גם את הקהילה שבה אני חיי, המושג של אינדיוידואליזם צרוף לא קיים בישראל" טוען יונה ואומר שקיימת מחויבות לקהילה שיש לה עבר היסטורי, הווה ועתיד. "כולנו שזורים בקהילה עם שפה ורואים עצמנו כחלק בלתי נפרד ממנה". לעומת ראנד האמריקאית הביא יונה את גישתו של הפילוסוף הצרפתי וולטייר בספרו "קנדיד".
לדברי קודמו הוא מגיב: "מודל של אדם רציונלי משופע באינפורמציה שלכאורה נמצא בשויון כוחות עם אחרים, לא קיים". הוא מסביר שיחסי הכוחות בין התושבים אינם של שוויון ואם הממשלה לא תגן, החזק יגבר על החלש.
יונה התייחס בעיקר למצב בישראל ואת כישלון הקפיטליזם במדינה הוכיח מעצם המחאה שהייתה בקיץ בו מרבית אלה שלקחו בה חלק היו ממעמד הביניים. "מעמד הביניים הישראלי שבחלקו הגדול אימץ את הקפיטליזם בחום ראה שזה לא עובד". הוא הוסיף בזהירות שיתכן והכישלון נובע "בגלל שיבוש ביישום השיטה או בגלל שזה אינו יכול לעבוד".
יונה דוגל במתן "שייון הזדמנויות" ומסביר שהפרדוקס הוא שכדי שאנשים יתנהלו בצורה רציונלית יש להעצים אותם, ולזה צריך מעורבות ממשלתית. זאת למרות שמחאת הקיץ בישראל אינה כלל ביטוי של חוסר שויון בהזדמנויות שכן היה לאלה שארגנו אותה. הקהל מגיב
כשניתנה לקהל זכות הדיבור הייתה חלוקה ברורה ומורגשת ביותר בין אוהדי הקפיטליזם לבין אוהדי הסוציאליזם. אדם שהחברה הממשלתית בה עבד הופרטה הסביר שאינו יכול למצוא עבודה מאז פוטר ושעם הפיצויים שקיבל אינו יכול לפרנס את משפחתו. לעומת זאת טענה אישה שנולדה במשפחה ענייה, למדה ועבדה בצורה אינטנסיבית ביותר ועתה מתלוננת שאת מרבית ההכנסה שלה היא משלמת כמסים לרשויות.
לא רק המרצים לא שכנעו אחד את השני, על פי התגובות נראה שגם בקהל נשארו הבאים בעמדות שלהם הקפיטליסטית או הסוציאליסטית.
בדברי הסיכום שלו אמר יונה הדוגל בשיטה הסוציאל דמוקרטית: " אני לא דוגמתי לסוציאליזם. היכן שהקפיטליזם עובד, זה טוב והיכן שזה לא עובד אין לכפות אותו."
ואילו ברוק בחר לפרגן לעיר המארחת: "תל אביב היא עיר מדהימה בהתחשב כמה הממשלה מנסה לקלקל. כל דבר שיש פה מישהו יצר ובנה, עשה אותם בצורה רציונלית. הרגולציה באה אחר כך."