עלייה משמעותית בהיקף התרומות בישראל

עלייה משמעותית בהיקף התרומות בישראל

​http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4494602,00.html

הלמ"ס: בין 2009 ל-2011 חלה עלייה של 21% בהיקף התרומות של משקי בית וחברות למוסדות ללא כוונת רווח ולעמותות - מ-4.7 מיליארד שקל ל-5.7 מיליארד שקל. תורמים העדיפו לתרום למוסדות רווחה, דת ומחקר, חברות העדיפו ארגוני רווחה, סביבה ומוסדות התנדבות כלליים

אביטל להב פורסם: 03.03.14 , 15:22

בשנים 2009-2011 חלה עלייה משמעותית של 21% בהיקף התרומות של משקי בית וחברות ישראליות למוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) ולעמותות - כך דיווחה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). באותן שנים, גדל היקף הפילנתרופיה בישראל מ-4.7 מיליארד שקל ל-5.7 מיליארד שקל.

על פי ממצאי הלמ"ס, רוב התרומות מגיעות ממשפחות ישראליות ממוצעות ולא מחברות גדולות. 65% מכלל התרומות בישראל בשנים 2009-2011 הגיעו מתרומות קטנות של פחות מ-100 אלף שקל לתרומה. נתון נוסף שמעיד על מקור התרומות הוא זה שלפיו רק 22% מהתרומות דווחו לרשות המסים על מנת ליהנות מזיכוי במס.

על אף העלייה במשמעותית בהיקף התרומות, הן עדיין מהוות מרכיב משני יחסית בכלל הכנסותיהם של מלכ"רים ועמותות. 50% מהכנסותיהם של מוסדות אלו, מקורם בתקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות. עוד כ-35% מההכנסות, מקורם באספקת שירותים והכנסות מריבית ורכוש. 15% הנותרים כוללים תרומות של שירותים, רכוש וכסף מהארץ ומחו"ל. חלקן של תרומות הישראלים מהוות 4.7% מהכנסת המלכ"רים והעמותות, כאשר חלקן של תרומות מחו"ל גבוה יותר ועומד על 6.75 מכלל ההכנסות.

סקר הנתינה הישראלית הוא סקר ראשון מסוגו בישראל שיזמה קבוצת "יכולים נותנים" - קבוצה של תורמים פרטיים ישראלים, הפועלים במשותף במטרה להגדיל

את מעגל הנתינה הפרטית בקרב בעלי יכולת בישראל ולעודד תרומה כספית מההון האישי למטרות חברתיות.

למי אנחנו אוהבים לתרום?

בשנת 2011 זרמו 39% מהתרומות של ישראלים למוסדות מתחום הרווחה ועוד 20% למוסדות חינוך ומחקר. מוסדות דת קיבלו 15% מהתרומות ומוסדות התנדבות כלליים זכו ל-13% מכספי התרומות. ארגוני סביבה, סיוע משפטי, שיכון ועובדים גייסו 6% בלבד מכלל התרומות ומוסדות תרבות, בידור וספורט נאלצו להסתפק אפילו בפחות - 4% בלבד. ארגונים העוסקים בתחום הבריאות זכו להיקף התרומות הנמוך ביותר - 3% מכלל התרומות.

מהנתונים עולה, כי תורמים פרטיים נוטים להעדיף תרומה למוסדות רווחה, דת ומחקר. מנגד, חברות שתורמות נוטות להעדיף ארגוני רווחה לצד ארגונים סביבתיים ומוסדות התנדבות כלליים. מוסדות בריאות, לעומת זאת, נהנו מ-51% מכלל התרומות שמקורן בעיזבונות.

שוקי ארליך, יו"ר "יכולים נותנים" אמר: "ממצאי הסקר גילו כי בין השנים 2009 – 2011 נרשמה עלייה של 21% בשייעור הנתינה פרטית בישראל. עם זאת הנתינה הפרטית מקרב בעלי היכולת בישראל עדיין דורשת התייחסות, ושמנו לנו למטרה לעודד ולהגדיל באופן משמעותי את הנתינה הפרטית בקרב אוכלוסייה זו".

ישראלים תרמו 5.7 מיליארד ש' ב-2011, זרים - 8 מיליארד ש'

​

http://www.themarker.com/news/education/1.2259642​

תקציר: ​ •הפילנתרופיה בישראל: 71% מהתרומות מגיעים ממשקי-הבית, 27% מגיעים מחברות, ו-2% בלבד מעיזבונות ■ רק 3% מסך התרומות מגיע למוסדות בריאות, לעומת 39% למוסדות רווחה ו-13% למוסדות דת. •​ ​משקי הבית אחראים ל-70% מהתרומות לעמותות בישראל - התאגידים רק לכ-7% •לפי סקר של הלמ"ס, העמותות והארגונים ללא מטרות רווח מסתמכים בעיקר על משרדי ממשלה ורשויות מקומיות למימון פעילותם ■ "הפילנתרופיה בישראל חלשה ובמיוחד אצל אנשי עסקים, שם זה בולט על רקע העושר שנצבר והולך אצל משפחות מסוימות"

4.03.2014 מאת: ליאור דטל

תאגידים בישראל כמעט אינם תורמים לעמותות ולמטרות חברתיות בישראל, ורוב התרומות מתקבלות מיהודים בחו"ל וממשקי בית בישראל - כך עולה מסקר מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל–2009–2011 במדגם מייצג של מוסדות ללא כוונת רווח. מהנתונים עולה כי עולם הפילנתרופיה בישראל לא מפותח, וכי העמותות וארגונים ללא מטרות רווח מסתמכים בעיקר על תשלומים ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות כדי לממן את פעילותם.

באחרונה נשמעו טענות על כך שבעלי הון ותאגידים בישראל הפחיתו את היקף התרומות שלהם למטרות חברתיות בגלל הביקורת שנשמעה כנגדם על יוקר המחיה במחאה החברתית של 2011, אך על פי הנתונים, הטענה הזאת לא נכונה. היקף התרומות של חברות בישראל היה נמוך באופן יחסי גם בשנים שקדמו למחאה החברתית וגם ב–2011, ואף עלו באותה שנה באופן יחסי.

עוד כתבות בנושא: •איש העסקים דוד עזריאלי תרם 21 מיליון שקל לטכניון03.03.2014 | 12:30

הסקר של הלשכה נערך בשיתוף מיזם יכולים נותנים, שהוקם על ידי אנשי עסקים ובעלי הון ישראלים לקידום הנתינה הפרטית בישראל, ובשיתוף קרן יד הנדיב. בסקר נבחנו הכנסותיהם של 408 מוסדות ללא כוונת רווח שהכנסותיהם גבוהות מ–500 אלף שקל לשנה, המהווים מדגם מייצג של מלכ"רים בישראל.

כמחצית מההכנסות של מוסדות ללא כוונת רווח, בהם עמותות, ארגונים חברתיים, עמותות, מוסדות השכלה גבוהה ובתי חולים, התקבלו מהממשלה ומרשויות מקומיות. כשליש נוסף מההכנסות נוצרו ממכירות ורכוש של המוסדות, לעתים למשרדי הממשלה. כ–6.7% מההכנסות היו מתרומות שהתקבלו מחו"ל, ככל הנראה מיהודים מארה"ב וקנדה, ורק 4.7% מההכנסות התקבלו מתרומות שניתנו בתוך ישראל.

בסך הכל התרומות מישראל הסתכמו ב–5.7 מיליארד שקל ב–2011 (עלייה של 14.4% לעומת 2010) ואילו סכום התרומות מחו"ל הסתכם בכ–8 מיליארד שקל (עלייה של 18.3% לעומת 2010). 70% מהתרומות שהתקבלו מישראל היו ממשקי הבית – בעיקר תרומות קטנות שהתקבלו ממשפחות - ורק 27% מהתרומות הגיעו מחברות עסקיות. במיזם יכולים נותנים מעריכים על בסיס הנתונים כי מתוך השיעור הזה, היקף התרומות שהתקבל מתאגידים היה נמוך עוד יותר. יתרת התרומות הגיעו מעזבונות.

שיעור התרומות שהתקבל מחברות בישראל נוצר יציב ב–2009–2011, אך היקפם גדל מ-1.3 מיליארד שקל לכ-1.5 מיליארד שקל - עלייה של כ-18%. לעומת זאת, היקפי התרומות משקי הבית גדול ב–25% בשלוש השנים האלה - והגיעו ליותר מ–4 מיליארד שקל. על פי ניתוח של הנתונים שנערך ביוזמה, ומבוסס על שיעור התרומות מחברות עסקיות שביקשו פטור ממס על התרומות, עולה כי התאגידים בישראל תורמים כ–700 מיליון שקל עד מיליארד שקל בשנה, כ–7% מהתרומות הכספיות. עם זאת, לפי הניתוח, רוב ההכנסות שקיבלו המלכ"רים מחברות היו בשווי של מוצרים או שעות התנדבות בערך של 2.6 מיליארד שקל.

הישראלים הגדילו התרומות בשנות המיתון

​תקציר: ​

סקר הכנסות העמותות של הלמ"ס מגלה שהתרומות בישראל גדלו ב-21% ב-2009-2011; עם זאת שיעורן מהתמ"ג נמוך בהשוואה לארה"ב.

ראה את המאמר המלא:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3625719,00.html

​4. ובאותו נושא: http://www.themarker.com/news/education/1.2259642