המדינה לא הכירה בכפר דאר אל חנון כדי לא להכשיר בנייה בשטח מיוער. מחר תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בבקשה להרחיב את היישוב הסמוך חריש. אישור התוכנית ייתן אור ירוק להקמת עיר חרדית של 150 אלף תושבים
שנים רבות מנסים תושבי הכפר דאר אל חנון באזור ואדי ערה לקבל מעמד חוקי לכפרם. עד עתה הם נתקלו בסירוב מצד ועדות תכנון שטענו שהכפר נמצא בשטח המיועד לשימור בגלל איכותו הנופית, ולכן אין לאשר בנייה במקום. עתה רואים התושבים כיצד מתקדמות התוכניות להקמת עיר חרדית גדולה סמוך לכפרם, שתיבנה על שטחים רבים בעלי ערך נופי ובהם שטחי יער.
מחר (שלישי) תדון המועצה הארצית לתכנון ובנייה בבקשת משרד הבינוי
והשיכון להרחיב את שטח היישוב הקיים חריש הנמצא בשולי ואדי ערה, בהיקף של יותר מפי שניים מהשטח שאושר עד היום לבנייה. ההרחבה תאפשר הקמת עיר חרדית שבה יהיו כ-150 אלף תושבים. את התוכנית מקדם שר הבינוי והשיכון מטעם ש"ס, אריאל אטיאס, המסתייע בחבר הכנסת והשר לשעבר ממפלגתו, נסים דהן, הממונה כיום על המועצה המקומית קציר-חריש.
על פי התוכנית יוקמו שכונות העיר החדשה לא הרחק מדאר אל חנון, כפר המוקף בשטחי חורש וביער שהוקם בשנות העשרים של המאה הקודמת על ידי משפחת אבו הילאל. כיום נמצאים בו 15 בתים השייכים לבני המשפחה.
לפני שש שנים החליטו שתי ועדות תכנון לא לאשר תוכנית מתאר שהיתה מהווה הכרה בכפר. "לא יהיה זה נכון לפגוע ברצף המיוער ואין ליצור בו מוקד של בינוי. נדגיש כי עקרונות תכנון אלו יפים הן לגבי יישוב ערבי והן לגבי יישוב יהודי", נימקה אחת הוועדות את החלטתה.
"נהפוך למובלעת בתוך העיר"
"אני לא מתנגד להרחבת היישוב חריש אלא לאפליה שלא מאפשרת לי לקבל הכרה בבית שבו גרה משפחתי עשרות שנים" אומר מוסטפה אבו הילאל, יו"ר ועד דאר אל חנון. "אנחנו נהפוך למובלעת בתוך העיר מבלי שהבעיה שלנו נפתרה. נגד הבית שלי הוצא צו הריסה ואילו עכשיו יקימו לידי יישוב חדש. זה לא צריך להתנהל כך במדינה מתוקנת ובעיני זו אפליה גזענית".
אבו הילאל משוכנע שהמאמצים האחרונים של המדינה להביא להרס בתי הכפר נועדו להפעיל עליהם לחץ להסכים לפינוי מהכפר, כדי שלא יפריע להתפתחות העיר החרדית. "מה הם חושבים, שתקום פה עיר חרדית וזה יעבור בשקט? אנחנו ניאבק נגד ההחלטה ואם לא ימצאו פתרונות יהיה פה מצב של עימות תמידי".
לא רק תושבי האזור הערבים מודאגים מההיקף המתוכנן של העיר החרדית. תושבי מועצה אזורית מנשה שיישוביה סמוכים לחריש הקימו ועד פעולה המתנגד להקמת העיר והם זוכים לתמיכת המועצה האזורית מנשה.
"הרחבת העיר תצית אזור שלם", מזהיר אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה. "מדובר בפגיעה בשטחים של קיבוצים ומושבים ובפגיעה בשטחים בבעלות פרטית ערבית. לא ייתכן שיישובים יהודיים וכפרים ערביים לא קיבלו אישור להתרחב כדי לשמור על שטחים ירוקים וכעת מאשרים הקמת עיר חרדית בדיוק על אותם שטחים. קיבוץ מצר הכשיר במיוחד שטחי מטעים שאותם עיבד עשרות שנים ועכשיו עומדים להעביר אותם לטובת העיר".
המועצה האזורית מנשה אינה מתנגדת להקמת עיר חרדית קטנה יותר על אף שלדעתה גם תוספת זו עשויה לסכן את מרקם החיים הנוכחי הקיים בין האוכלוסיות השונות באזור. "אין לנו התנגדות שהשטח שאושר בעבר יבנה לטובת עיר חרדית של 60 אלף תושבים", אומר שדה. גם החברה להגנת הטבע תומכת בעמדה זו וטוענת שניתן לתת מענה לצרכי הציבור החרדי בשטחים שאושרו בעבר ובכך למנוע פגיעה בשטחים בעלי ערכיות גבוהה מבחינת שימור טבע ונוף.
משרד הבינוי ושיכון טוען שהקמת העיר חריש תספק פתרונות דיור חיוני לאוכלוסייה החרדית בטווח של עשרים שנה. בתגובה לפנייה של עמותת המתכננים "במקום", שהביעה חשש מההשפעות שיהיו לעיר על פיתוח יישובי האזור ועל הסביבה, טענו במשרד שפיתוח העיר החרדית ייעשה בתיאום עם תוכניות פיתוח של יישובים יהודיים וערביים באזור. על פי המשרד, העיר תוקם על שטח המיועד בתוכנית מתאר ארצית לבנייה עירונית.