מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס ישראל
שנת 2008 היא השנה הראשונה להפעלת חוק מחזור הצמיגים בישראל. הדו"ח על הפעלתו בפועל על ידי יבואני הרכב אינו מעודד – בעל המפעל היחיד למחזור צמיגים בארץ מספר מה אפשר לעשות מצמיג משומש
צמיגים הם מטרד אקולוגי והערמתם באופן לא תקין יכולה לגרום לשריפות כפי שהדבר קרה לא מזמן בישוב קציר לא הרחק מכביש ואדי ערה. מאות אלפי צמיגים שנערמו במשך שנים רבות התלקחו לשריפה שנמשכה מספר ימים כשהיא מזהמת את האוויר לכל יישובי הסביבה תוך תחרות עם תחנת הכוח בחדרה.
חמישים אלף טונות שהם שלושה מיליון צמיגים מוצאים משימוש מדי שנה בישראל. במשך שנים הם נערמו, לעיתים באופן בלתי חוקי, או הועברו להטמנה. החוק, שזו השנה הראשונה להפעלתו, מחייב יבואנים לדאוג למחזור של כמות צמיגים ישנים השווה ל-50 אחוז מן הכמות המיובאת באותה שנה.
מעט אחרי שהתקבל החוק הקים בעל המוסך ואיש העסקים יורם מועלם את חברת אקו צמיג E&G ואת המפעל הראשון למחזור צמיגים על ידי גריסה והעברת התוצרים לשימושים שונים בארץ ובחו"ל.
התמודדות דומה עם בעיית צמיגים שיצאו מכלל שימוש יש במדינות רבות באירופה.
הסכנה הסביבתית שבצמיגים
מצבור הצמיגים שבער ביישוב קציר אינו היחיד שפועל באזור. מצבור אחר בממדים דומים נמצא בחלק צפוני יותר בכביש ואדי ערה לא הרחק מהפארק המסחרי של גן שמואל, כשהוא מוסווה מעיני הציבור.
צמיגים שיצאו מכלל שימוש יכולים להוות מפגע אקולוגי חמור אם לא מטפלים בהם בצורה נאותה. בשל קשיחותם וחוסר האפשרות להקטין את נפחם באמצעים רגילים, כל שלבי הטמנתם יקרים החל בהובלה ועד לתשלום היטל ההטמנה.
הצמיגים עשויים בעיקר מגומי. במשך הזמן עשוי להצטבר גז בחלל הצמיג ובחום גבוה הוא עלול להתלקח ולגרום לשריפת כל מצבור הצמיגים. כמעט ולא ניתן לכבות שריפה של משטח צמיגים ובדרך כלל, כפי שהדבר קרה בקציר, מכבי האש דואגים בעיקר שהשריפה לא תתפשט ולא תעבור לחלקות יער בסביבה או לישובים סמוכים. בזמן השריפה גורמת הבערה לזיהום אוויר קשה ביותר.
בחלל הפנימי של הצמיגים עלולים להצטבר גם תשטיפים (נוזלים הנוצרים מפירוק מרכיבי הצמיג) שהם חומר רעיל שיכול להגיע למי התהום ולזהם אותם. אף אם התשטיפים אינם מגיעים למי התהום, בצמיגים בהם הצטברו מים התגלו מוקדי דגירה של יתושים.
אורך חייו של הגומי, המרכיב העיקרי בצמיג, יכול להגיע למאות ואלפי שנים, ולכן יש במחזור הצמיגים חשיבות גדולה מאוד לסביבה.
חוק ושיניים לו אם מחליטים לאכוף אותו
ביולי 2007 אושרה בקריאה שלישית הצעת החוק של חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אריה אלדד, אורי אריאל ויורי שטר שנשאה את השם: "מחזור שאריות צמיגים, התשס"ג 2003 ", ללמדכם כמה לאט פועלים גלגלי החקיקה. החוק אוסר על הערמה והטמנה של צמיגים בשלמותם ולכן גם אם בסופו של דבר הם עוברים להטמנה עליהם לעבור לפני כן תהליך של גריסה. כאמור מעלה, עם קבלת החוק נקבע כי מדי שנה 50 אחוז מן הצמיגים צריכים לעבור תהליך של מחזור, אבל כבר היום נקבע בחוק כי בהדרגה, עד לשנת 2012, יהיה על היבואנים לדאוג למחזור של כמות צמיגים המקבילה ל-85 אחוז מסך הצמיגים החדשים שהם מייבאים באותה שנה.
החוק חל גם על חברות התחבורה הגדולות כגון אגד ודן, ועל ארגונים ממשלתיים כמו משרד הביטחון, שברשותם מאות אלפי צמיגים משומשים.
החוק עבר לאישור שלישי אחרי תהליך ממושך של דיון בוועדת פנים ואיכות הסביבה בו היו שותפים גם נציגי איגוד המוסכים. אך קבלת חוק אינה מבשרת בהכרח את יישומו. חוקי סביבה רבים שנחשבו למתקדמים בזמנם לא זכו ליישום המטרה עבורה הובאו לחקיקה, ודי אם נזכיר את חוק כנוביץ שהיה אחד הראשונים מסוגו בעולם.
שלושה ימים לאחר קבלת החוק למחזור ערכה עיריית קריית גת מבצע איסוף בתחומה שהניב כ-2,000 צמיגים שנגרסו והועברו למחזור.
החוק קובע כי "כנגד יצרנים ויבואנים שלא יעמדו ביעדי הסילוק או המחזור יינקטו אמצעי ענישה כספיים". ברשימת המועמדים לקנס יבואניות הרכב וכן חברת אליאנס השולטת בתחום הצמיגים להחלפה בארץ.
שנת 2008 הייתה השנה הראשונה ליישום החוק ומדו"ח שהונח על שולחנו של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן נראה כי לא כולם פעלו לפי רוח החוק. התוצאות לא מראות על יישום המתקרב אפילו למה שנקבע בחוק: מתוך 48 אלף טונות הצמיגים ששווקו הגיעו להטמנה או למחזור 3,077 טונות צמיגים בלבד. ארדן, שאמר באחת מהופעותיו הציבוריות הראשונות שלא תהייה סובלנות כלפי מפירי חוק הפוגעים בסביבה ובבריאות הציבור, הודיע בעקבות הדו"ח כי יתייחס ליבואנים במלוא חומרת הדין ויקנוס את חברות היבוא ב-37 מיליון שקל. בשלב ראשון הורה ארדן לשלוח הודעות התראה של לפני הפעלת הקנס ל-46 חברות בענף הרכב.
גם ברמה המקומית יש ניצנים של אכיפת החוק ואגף הפיקוח של עיריית באר שבע יצא במבצע נרחב לאיתור בעלי פנצ'ריות שמשליכים צמיגים ברשות הרבים.
מפעל המציע שירותיו ליבואני הצמיגים
מועלם, בעל מוסך גדול ו"יבש" (מוסך ידידותי לסביבה שדואג לאיסוף תשטיפי דלקים ושמנים), הגיע לעסק מחזור הצמיגים די במקרה. ידידו הכיר לו את אלי חזן וסיפר לו כי הנ"ל תכנן מכונות לגריסת צמיגים. חזן הוא מהנדס מכונות והצד העסקי הכביד עליו. מועלם החל לקרוא את החומר שחזן העביר אליו והחליט, כאיש עסקים, להכין תוכנית כלכלית שתוצאתה היתה הקמת מפעל אקו צמיג, המפעל הראשון בארץ למחזור צמיגים. "להיות הראשון זה דבר מצוין", אומר מועלם. חזן שותף עד היום במפעל ומטבע הדברים הוא האחראי לחלק הטכנולוגי.
כתבת אפוק טיימס עברה עם מועלם על כל שלבי התהליך אותם הציג בגאווה. מועלם ציין שלכל אורך הדרך הוא עבד בשיתוף עם נציגי המשרד להגנת הסביבה, כשבהתחלה היו מתחים ביניהם. עם הזמן הוא הבין שמטרת נציגי המשרד להגנת הסביבה במחוז דרום היא לשמור על הסביבה ולמנוע מפגעים שהמפעל עלול לגרום. לכן, אף אם דרישותיהם גרמו לייקור בהוצאות הקמת המפעל ובתפעולו, הסכים בסופו של דבר לתפישתם. כיום הוא גאה להציג מפעל שהוא ידידותי לסביבה בכל שלבי התהליך שבו. "נציגי מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה גילו עניין במפעל אך גם אם נתנו תמיכה ועידוד, לא התפשרו על הצעדים שיש לנקוט למניעת מפגעים", אומר מועלם.
אחת הדרישות הסביבתיות הראשונות הייתה לבנות קירות הפרדה במקום אחסון הצמיגים וזאת כדי להגביל התפשטות שריפה אם חלילה תפרוץ.
כיום, ארבעה יבואנים משתמשים בשירותי מפעל אקו צמיג. מועלם מתכנן לפתוח מפעל דומה בצפון כדי להפחית את תוצאות ההובלה מאזור זה. יחד עם שותפו חזן הוא חולם על משהו מתוחכם יותר, כגון הפקת דלקים מצמיגים באמצעות תהליך הפירוליזה (ראה כתבת מסגרת).
כל צמיג ושיטת הטיפול בו
קיימים שלושה סוגי צמיגים שיש להפריד ביניהם וגם הטיפול שונה מצמיג לצמיג. צמיגי המכוניות הם הקלים ביותר לטיפול. הם עשויים מגומי, מבד ומחוטים דקים של ברזל והם עוברים ישירות לגריסה גסה.
לצמיגי המשאיות פס של מתכת בחלק הפנימי אותו יש להסיר לפני שמעבירים את הצמיג לגריסה.
צמיגי הענק של הטרקטורים צריכים לעבור טיפול מיוחד לפני שמעבירים אותם לגריסה.
השלב הראשון בתהליך הוא גריסת גסה של הצמיג. הצמיג מוחדר למכונה בעלת "שיניים" חזקות ביותר והן פשוט "לועסות" את הצמיד וגורסות אותו לחתיכות גדולות. תוצאת הגריסה הראשונית הזו הן חתיכות בגודל של כששה עד עשרה ס"מ. גריסה זו כבר גורמת להפחתה בנפח הצמיגים לששית מנפחם המקורי.
מה עושים עם גריסים של צמיג?
תהליך הגריסה הדקה מורכב יותר והוא דורש להפריד תחילה בין מרכיבי הצמיג, גומי – בד-מתכת. מכונות שחלקים מהן יובאו מאירופה יודעות לנצל את הכוח המגנטי להפריד את המתכת מן הצמיג ואת כוח הגרביטציה והבדלי המשקל הסגולי בין גומי לבד לשם ביצוע ההפרדה הנוספת. אחרי שהופרדו המרכיבים השונים, עוברות חתיכות הגומי לגריסה דקה יותר. הגריסים עוברים סינון ומופנים לשימושים שונים.
כיום לא כל הצמיגים עוברים לגריסה הדקה. תוצרים של הגריסה הראשונית נשלחים ליצוא למדינות אסיה, שלא ברור מה שימוש הן עושות בחם. תוצרי גריסה גסה שלא עוברים לייצוא עוברים להטמנה שהיא כמובן זולה הרבה יותר מאשר הטמנה של צמיגים שלמים.
מתוצרי הגריסה הדקה מייצרים מרצפות גומי לגני משחקים. גם צמיגים שעברו גריסה גסה בלבד יכולים לשמש כתחליפי דלק בתעשייה. מועלם סיפר כי הוא נמצא במשא ומתן עם חברת מע"צ הסוללת כבישים והם בוחנים אפשרות של הוספת צמיגים גרוסים לאספלט, מה שיקנה יתר רכות לכביש וגם יפחית את הרעש של החיכוך בין הצמיגים לכביש.
אז אולי בזכות חוק הצמיגים, נזכה גם לכבישים שקטים יותר בשנים שיבואו.
פירוליזה למחזור צמיגים
לפני שנה הציגה חברת Coral Group בתערוכת קלינטק שהתקיימה בקרית שדה התעופה פיתוח חדשני ו"ירוק" לתהליך מחזור הצמיגים. קורל גרופ היא חממה טכנולוגית מאוקראינה שמתגדרת בעובדה ששיטת הפירוליזה בה היא משתמשת למחזור צמיגים מפיקה תוצרי מתכות ודלק ללא פליטת גזים לאטמוספירה!
בתערוכה הודיע רומן ברזין, מנהל כלל פעילות קורל גרופ במזרח התיכון, כי בישראל תיפתח שלוחה של החברה האוקראינית שתהייה מורכבת מארבע חברות המתמחות בפיתוח פרויקטים ומוצרים אקולוגיים בלבד.
כמו כן הוא ציין כי החברה נמצאת בשלבי הקמה של מפעל באוקראינה המבוסס על טכנולוגיית הפירוליזה וכי מפעל זה עתיד למחזר 50,000 טון צמיגים בחודש ויקלוט צמיגים מרוסיה, גרמניה, איטליה ואוקראינה.
טכנולוגיית הפירוליזה המוכרת בעולם כיום מבוססת על שריפת הצמיג ללא חמצן על ידי מקור חום חיצוני בתוך תנור סגור, ללא פליטה של חומרים רעילים. ההמסה מותירה חומר מוצק וגזים מהם מופקים נוזלים. הנוזל שנוצר בתהליך הוא כבד מאוד ויכול לשמש אך ורק לחימום. כמו כן המוצקים, ברזל ופחם, הינם מוצרים זולים והשימוש בהם מצומצם.
הטכנולוגיה החדשה שמציעה קורל גרופ מבוססת גם היא על פירוליזה ללא שימוש בגוף חימום, אלא באמצעות גלים אלקטרומגנטיים. מאחר שהצמיג מכיל ברזל, הוא מתחמם על ידי השדה המגנטי עד לטמפרטורה אחידה של 380 מעלות .
לפני שנה אמר דותן בר נוי, מנהל הפעילות בארץ: "רק טכנולוגיה שתהיה רווחית באופן עצמאי תוכל להיקלט טוב ומהר בשוק. בזה בדיוק מתמקדת פעילות החברה שלנו. אנחנו הופכים טכנולוגיה ירוקה לכדאית כלכלית". אז אולי בעוד חודש בתערוכה נוספת של קלינטק שתתקיים בגני התערוכה ב-29-30 ביוני נשמע חידושים על תהליך הפירוליזה החדשני?