ההתחייבות של שר האוצר לעמותות המזון להקצות את הסכום לטובת מיזם הביטחון התזונתי לא קוימה, והסכום לא נכלל בתקציב או בחוק ההסדרים. האוצר: התוכנית תיושם לאחר אישור התקציב
מאת גיל קליאן
עשרות עמותות העוסקות בהפצת מזון לנזקקים התכנסו אתמול בבית התפוצות ברמת אביב כדי לחפש את הכסף - 200 מיליון שקל שהובטחו להם על ידי שר האוצר, יאיר לפיד. הן חיפשו את הכסף בספר התקציב, ולא מצאו. חיפשו אותו גם בחוק ההסדרים ולא מצאו. שאלו את משרדי האוצר והרווחה, ואלה אמרו להם - אל תדאגו, הכסף בפנים. אבל הארגונים דואגים, כי הם שמעו את ההבטחות האלה בעבר, מאז 2008, ועד היום לא ראו שקל מהכספים שהובטחו לטובת הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל.
"רק לפני שנה היינו פה בדיוק באותו מקום אחרי הבטחה של שר הרווחה הקודם (משה כחלון - ג.ק) להקצות 100 מיליון שקל לנושא הזה", אמר מעל הבמה ערן וינטראוב, מנכ"ל ארגון לתת. "יש לנו כמה ימים עד 31 ביולי (המועד האחרון לאישור תקציב המדינה - ג.ק) - אחרי השבוע הזה נדע מה קרה. כרגע, אנחנו לא יודעים איפה ה-200 מיליון האלה נמצאים. זה לא היה בחוק ההסדרים, לא בספר התקציב, מקורות במשרדי הממשלה מבטיחים לנו שזה יהיה בפנים. לצערי בעניין הזה אני לא מאוד אופטימי".
הגלגולים של תקציב הביטחון התזונתי אליו לוטשות עיניים ארגון לתת ועמותת לקט ישראל החל בפרואר 2007, אז עתירה של העמותות לבג"ץ מביאה להקמת ועדת איצקוביץ', שבמרץ 2008 הכירה לראשונה במחוייבות של מדינת ישראל להעניק ביטחון תזונתי לאזרחיה. בנובמבר 2009 הגיעו משרדי האוצר והרווחה לסיכום על הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי, אך רק בפברואר 2011 ארגוני לתת ולקט ישראל זכו במכרז להפעלת המיזם הזה. לטענת הארגונים במהלך 2011 שר הרווחה דאז משה כחלון לא הגשים את כוונת המכרז ולמעשה מיסמס את הנושא, עד במרץ 2012 פנו הארגונים למבקר המדינה על מנת שיחקור את התנהלות המדינה בנושא. באפריל 2012 הארגונים יצאו למאבק ציבורי בכחלון, וכמעט עלו בקמפיין אישי נגדו. ביולי 2012 ניתנה סוף סוף התחייבות ראשונה לתקצוב המיזם ב-100 מיליון שקל, אך דבר לא קרה. כעת כאמור בונים הארגונים על ההבטחה של לפיד מעל דוכן הכנסת לתקציב של 200 מיליון שקל.
"זה כבר פאתטי. אנחנו נפגשים כל שנה ושום דבר לא זז. אנחנו יודעים כמה לכולנו קשה יותר לגייס משאבים וכמה אנחנו מקבלים דרישה לסיוע נוסף ואם ההחרפה של הגזירות החדשות בתקציב זה ימשיך ויחמיר. לא צריך עוד ועדות ועוד ביורוקרטיה", סיכם וינרטאוב.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "כפי שסוכם, לאחר אישור תקציב המדינה צפויה להתבצע עבודת מטה משותפת למשרדי הרווחה והאוצר על מנת לגבש תוכנית מסודרת להפעלת התוכנית".
המינוף החברתי של הצלת מזון
ולמה בעצם צריכות העמותות את הסיוע הממשלתי? בעיקר כי הן חושבות שהן יכולות לקחת כל שקל של סיוע ולהפוך אותו למזון בשווי 10 שקלים שמגיע לנזקקים. איך? "הצלת מזון", אומר וינטראוב. הצלת מזון היא שימוש במזון שהיה מיועד להשמדה למטרות של עזרה לנזקקים. לקט ישראל הוקמה על קונספט של הצלת מזון, בעיקר פירות וירקות שלא יכולים להגיע לשוק מסיבות שונות (צורה לא יפה, פירות או ירקות שהם בשלים מדי ואין להם חיי מדף ארוכים או שלל סיבות אחרות).
מדובר על הפעלת מערכות של לוגיסטיקה על מנת לאסוף את המזון הראוי לשימוש מכל גוף שמעוניין להיפטר ממנו, והעברתו במהירות האפשרית לנזקקים. כאן מדברות העמותות על "מינוף" - כלומר הפער בין כל שקל שמושקע בלוגיסטיקה של הצלת לעומת הערך של המזון שבסופו של דבר מגיע לנזקקים. "על כל שקל בתפעול אנחנו מצליחים בהצלת מזון לחלק מזון בשווי של 8 שקלים. ואנחנו יכולים להגיע למינוף גם של פי 10 עם מערכת גדולה יותר. אין לנו אג'נדה, אנחנו לא מאוהבים בסיפור הזה, אבל אנחנו יודעים שהמדינה לא תשים יד בכיס ותביא כסף. אם ניקח את הכסף ונשקיע אותו בהצלת מזון יש לנו סיכוי אמיתי. מדברים הרבה על קיימות, זאת קיימות", אמר וינטראוב.
וינטראוב רואה את הצלת המזון כדרך היעילה ביותר להפוך תקציבי סיוע לאוכל לנזקקים. "זו הדרך היעילה ביותר. בישראל מושמד מזון בשווי של 1.2 מיליארד שקל בשנה. כיום אנחנו מצילים 100 מיליון שקל בשנה, בקלות אנחנו יכולים להפוך את זה ל-500 מיליון שקל בשנה".
שאלת המינהל התקין
כאשר מדובר על עמותות בשילוב עם כסף גדול עולה באופן טבעי השאלה של מנהל תקין. השאלה הזאת עלתה אתמול גם על בימת הכנס, כאשר אמר וינטראוב כי "מי שלא יהיה מאורגן - לא יהיה במשחק. מי שרוצה להיות חלק מהאופרציה הזאת, צריך להתנהל בצורה תקינה ולשתף אינפורמציה ולעשות תיאום ולראות שאנחנו לא עושים סיוע כפול, כל זה תנאים מוקדמים להשתתף. מי שמתנהל לא כמו שצריך לא צריך להיות בסיפור הזה".
על רקע שאלת המינהל, דחה לאחרונה שר האוצר יישום של דרישה חדשה מהעמותות, לפיה היו אמורים בכירי העמותות לחתום על ערבות אישית (אם הם מקבלים כספי מדינה) כי הכסף שהם מקבלים ישמש רק למטרה לשמה הוא נועד, וכי אם יתברר כי הכסף שימש למטרות אחרות - אז הבכירים יצטרכו אף לפצות את המדינה מכיסם. בעמותות יצאו נגד הדרישה הזאת, בנימוק כי מדובר על חובה שלא מוחלת על חברות ממשלתיות למשל, וכי מדובר על דרישה לא מידתית.
אתמול בכנס אמר על דרישה זו אמר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, כי "יש בזה משהו קצת ציני. גם היום יש כלים לפקח על עמותות שמנצלות לרעה כספים, ועל דירקטוריונים שלא מתפקדים, ואין ספק שמגזר העמותות לא חף מבעיות, אבל כל מה שצריך זה להשתמש בכלים שכבר קיימים. צריך לזכור שעמותה זה לא חברה בע"מ, אנחנו לא יכולים להיות במינוס, לגייס כספים על ידי מכירת מניות, אנחנו לא עובדים בצורה דומה. חברה בע"מ שפושטת רגל וחייבת מיליונים אז באים אליה עם הדרישות שבאים אלינו?"
בברכת חורף בריא
בני גור, מנכ"ל משימות
מומחה בניהול גיוס כספים ומשאבים