החיים במעמקי הים אכזריים וההישרדות קשה. בעלי חיים רבים, וביניהם התמנונים, מנסים לחמוק מטורפים באמצעות הסוואה. בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון הנמצא על שפת ים סוף מתבצע מחקר בשיתוף עם המרכז הזואולוגי בעיר נאפולי שבאיטליה. המחקר הוא נושא עבודת הדוקטורט (PhD) של הסטודנט נועם יוסף, בהנחייתו של ד"ר נדב ששר במסגרת תוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס.
יוסף מספר בבדיחות הדעת: "כאשר אתה מוקף בים מלא טורפים פוטנציאליים, הדרך הטובה ביותר כדי לא להפוך לארוחה היא לוודא, מלכתחילה, שאף אחד מהם לא רואה אותך."
מסקנת המחקר היא שכדי לחמוק מהטורפים הפטנציאלים שלו, כגון דגים גדולים, צלופחים, כפירי ים וטורפים ימיים אחרים, התמנון בוחר להידמות לעצם בסביבה ולא לרקע הכללי של הסביבה.
התמנון יוצר הסוואה מוצלחת כאשר הוא משתמש במאפיינים של עצמים נבחרים בסביבתו כדי להידמות לעצם מסויים שאינו ניתן למאכל לטורפים הפוטנציאלים. מאמצו של התמנון ראוי להערצה בהתחשב בכך שהוא עיוור צבעים.
כיצד הגיעו החוקרים למסקנה זו ומה הם הכלים לבדיקת כושר ההסוואה של תמנון?
במחקר נעשה שימוש בכלים ובאלגוריתמים מתמטיים לניתוח תמונה כדי ליצור דגם הסוואה משכנע. המחקר נערך באילת ובאי קאפרי שבאיטליה. במהלך המחקר צולמו בים שני מינים של תמנונים: תמנון עינוני (Octopus cyanea) ותמנון מצוי (Octopus vulgaris). התמונות הוסוו לגוון אפור בשל עיוורון הצבעים של המתנון. החוקרים בחרו מתוך התמונה מלבן המכיל את גלימת התמנון (גופו ללא זרועותיו). תוכנת מחשב לעיבוד תמונה השוותה את דגם התמנון לשאר חלקי התמונה, תוך כדי חיפוש להתאמה. המפתיע הוא שההתאמות הטובות בין עצמים בסביבה לדמות התמנון לא נמצאו דווקא על הקרקעית הים בסמוך לבעל החיים. במקום זאת, 10 מתוך 11 תמנונים חיקו עצם ברור או אובייקט מסוים בקרבת מקום. הם דימו אלמוג, סלע, כתם חול מוזר, או כתם של אצות.
על פי מחקר זה ומחקרים קודמים, עורו של התמנון עשוי שכבות המכילות תאים בשם קרומטורפור. תאים אלה מחזירים ומפזרים אור כמו מראה. דבר המאפשר לתמנון להבהיר או להכהות את עורו.
גם עין התמנון, למרות היותו עיוור צבעים, מתקדמת מאוד ויש לה תכונות הדומות לאלו של העין האנושית.
יוסף מסביר שלתוצאות המחקר השלכות מעשיות ברורות בעיקר בתחום הצבאי. לדבריו צבא ארה"ב חוקר את ההסוואה של יצורים חיים בטבע כדי ללמוד מהם. אולי המסקנה של המחקר שתמנון אינו מנסה להידמות למראה הכללי של הסביבה תעורר רעיונות שישנות את מדי החיילים הקרביים בצבאות העולם?
למרות התגליות נשארו עוד הרבה שאלות פתוחות אומר יוסף, כמו למשל: "כיצד מתאימים תמנונים את צבעם למרות שהם עיוורי צבעים?, איזה מידע מועבר מהעין למוח? ומה תמנון באמת רואה?
המחקר לא הסתיים ויוסף מסר לכתבת רשת הטלויזיה הבין לאומית NTD שבקרוב יחלו בפיענוח של הגנום (רצף החומר הגנטי) של התמנון, והוא מקווה שהמידע שיתקבל יאפשר לפתור לפחות חלק מן השאלות שנשארו פתוחות.
כתבות נוספות של רשת הטלוויזיה NTD: ntdtv.org/en/ns_hebrew