מאז שאני זוכר את עצמי, יום כיפור הוא יום שבו בעיני יהודים מסוימים בישראל מותר לזרוק אבנים על מכוניות נוסעות. בשנים האחרונות המצב החמיר ויום כיפור הפך להיות הסיבה לכאורה שמצדיקה אלימות המונית גזענית בערים מעורבות. אני מתקשה להאמין שגם יהודים בחו"ל נוהגים כך כלפי יהודים אחרים או כלפי לא יהודים. זוהי המצאה ישראלית פר אקסלנס. אמנם, ישראל אינה המדינה היחידה שבה טיעונים דתיים של קבוצת הרוב בדבר קדושה מהווים תירוץ לפגיעה בקבוצות מיעוט בעילה של פגיעה בקדושה. אולם, יום כיפור כיום של שביתה מוחלטת הוא יום ישראלי ייחודי.
יום כיפור הוא יום של סליחה ומחילה. יום של קבלה. קבלה של אחרים אשר מתנהגים אחרת ממני או על פי קודים שונים משלי עד כדי קבלה של אחרים אשר פגעו בי. זהו לא יום של התחלה של מריבות חדשות אלא של פתרון מריבות קודמות דרך השלמה ופיוס. ובכל זאת, יהודים מאמינים (פעמים רבות מדובר בילדים שמוסתים על ידי מבוגרים פחדנים) שקדושת היום יקרה להם נוקטים במעשי אלימות כלפי מי שבעיניהם מחללים את היום.
יום כיפור בפתח ואני במתח. היכן תפרוץ האלימות השנה? האם זו תהיה השתוללות המונית גזענית או ש"סתם" יהיו אלה כמה מכוניות וביניהם אמבולנסים שיירגמו בשם שמיים? למרות שמדובר במעשה קבוע מדי שנה אינני זוכר מעולם קריאות של רבנים נגד מעשי האלימות כעומדים בניגוד לרוח היום. אפשר שהעובדה שאינני זוכר היא בעיה נוירולוגית שלי ולא מצב העניינים כפי שהם. אולם, דומה שבשנים האחרונות יום כיפור הופך להיות מועד לפורענות יותר מאי פעם בעבר ובעיקר בערים מעורבות, ומן הראוי שתהיה קריאה רחבה של רבנים ומנהיגים שונים להימנעות מאלימות ביום הזה. נסיעה ברכב ביום כיפור, איננה כפירה בעיקר. אלימות כלפי אחרים ביום כיפור היא כפירה בעיקר.
האם יקומו רבנים, ראשי עיריות של ערים מעורבות (ת"א-יפו, חיפה, עכו, נצרת, לוד, רמלה...), מנהיגי מפלגות, ומנהיגים אחרים מסוגים שונים ויגנו מראש, ולא בדיעבד, את המעשה הצפוי מראש ויקראו למנוע מעשים אלה?
אני מאד מקווה שכן.