Translation

Exchange Rates

يونيو 14, 2022


דולר ארה"ב 3.446 0.17%
אירו 3.594 -0.13%
דינר ירדני 4.860 0.17%
ליש"ט 4.172 -0.51%
פרנק שוויצרי 3.466 0.12%
100 ין יפני 2.567 0.40%

Data courtesy of Bank of Israes

حتى بالعربية لا شيئ تغير

هيئة التحرير, 23/6/2009

מאת יואב שטרן

מתנחלים (במשמר העמק), שדות מוצתים (של יהודים), שביתה כללית. אתר חדש של עיתונות ערבית משנות ה-30 וה-40 מגלה שאין חדש תחת השמש

תגיות: עיתונות, אתרים, מומלצים, פלסטינים

"כעת המילה היא של מדינות ערב, החלטותיהן החשאיות, והערבים והמוסלמים בכל ארצותיהם. פלסטין הערבית נמכרה בשוק הפשפשים, בכסף זעום ששילמו היהודים", כך נכתב בכותרת הראשית של העיתון פלסטין, שיצא לאור ביפו, ביום 30 בנובמבר 1947, יום אחרי שהתקבלה באו"ם החלטת החלוקה.

דומה ששום דבר לא השתנה כאן ב-60 או 70 השנה האחרונות. העיתונות הפלסטינית של שנות ה-30 וה-40 לא שונה מאד מעיתונות הערבית של ימינו, בתוכן ובטון. במיזם חדש של ארכיון "ספרית השלום של גבעת חביבה", באמצעות תרומה של ג'ורג' בלומנטל מניו יורק ובביצוע הצלם ארדון בר-חמא, עלו לאחרונה לרשת מאות גליונות (ב-1500 עמודים) של העיתון "פלסטין", משנות ה-30 וה-40. העיתונים צולמו ברזולוציה גבוהה ובטכניקה מיוחדת, אשר מאפשרת קריאה נוחה של הדפים. הם הועלו לאתר לפי תאריכים.(falastinnewspaper.info).

הספרנית סמירה מחאמיד מוצאת עניין רב בעיתונים הישנים. "הסכסוך לא נגמר, רק השמות משתנים. מאד מרגש לקרוא את העיתונים הישנים ולראות איך עסקו ביבוא ויצוא תפוזים, איך ניהלו חקלאות, איך קיימו משחקי כדורגל עם מצרים, סוריה וירדן. הכל היה אזור אחד, לא היו גבולות של ממש", היא אמרה "להארץ".

בקטעי העיתונות האלה קשה למצוא עדות לחיים משותפים של יהודים וערבים לפני 1948. העיתון "פלסטין" הוא עיתון לאומי ערבי, אשר שולל את הגעתם של היהודים לפלסטין. הוא תולה תקוות גדולות בדיונים החשאיים של מדינות ערב ובגופים בין ערביים שונים, אשר מבטיחים להציל את פלסטין מידי היהודים. הוא מפיץ אשליות של עוצמה ערבית אל מול האיום היהודי, גם חודשים ספורים לפני הנכבה.

המאבק הלאומי על ארץ ישראל, הלוא היא פלסטין, זועק מעל העמודים הראשיים של העיתון. כך למשל ביום 15 במאי 1936, שבועות ספורים אחרי תחילת המרד הערבי הגדול, מכריז העיתון כי "פלסטין הערבית" פתחה במרד מסים במחאה נגד הממשלה הבריטית.

עוד נכתב באותו יום כי תוכרז כוננות לקראת תפילות יום השישי ביפו. נשמע מוכר? גם זה: "מי שהפגין ושבת מעבודה, והפסיד כתוצאה מכך אלפי לירות, עושה זאת כדי להביע את זעמו על המדיניות המוטה של הממשלה בניהול הארץ, על הנטייה כלפי הזרים המהגרים המהווים סכנה על עתידה. למרות זעמם של הערבים על המדיניות הזו הרי שנחילים של מהגרים יהודים עדיין מגיעים אל פלסטין במאות, ומאיימים לייהד אותה במהירות ולחסלה", נכתב במאמר מערכת.

ועוד: ערבי נורה ונהרג על ידי יהודי. שריפת יבול של ההתנחלות משמר העמק בפעם השמינית, כך דיווח "דבר". קבוצה של יהודים עזבו יום קודם לכן את העיר העתיקה הירושלים, בלווי משטרתי, אל השכונות שמחוץ לחומות. ובימים אחרים מדווח על הפושעים היהודים או הטרוריסטים היהודים, אשר פושטים על כפרים ערבים, ונהדפים.

ובלי פרסומות אי אפשר. "משחת השיניים קולגייט" נמכרה בחנויות כבר אז. בירושלים, בקולנוע "א-שרק", הוצג הסרט "וידאד" (ידידות) שבו מופיעה אום כולתום. וביום 23 בדצמבר 1936: פרסומת לבירה אמסטל. "מרווה צמאונך, מחזקת גופך". מכוניות גרמניות, אאודי, הורש, וונדרר, "מגרמניה במקום מפורטוגל", בסוכנות האחים פאיק ביפו, טלפון 199. סכין ג'ילט ב-9 מיל בלבד.

בגבעת חביבה מבטיחים ששלב ב' של הפרויקט, ובו עוד 30 אלף עמודי עיתון, יעלה לרשת בחודש אוגוסט (בשיתוף אונסק"ו וגנזך המדינה). שיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטים ברשות הפלסטינית לא עלה יפה עד כה.